גם אם ייתכן שיעברו שנים בלי שתזדקקו למטף הכיבוי, ייתכן גם שהוא יציל את חייכם ורכושכם, ולכן הוא פריט חיוני בכל בית מגורים או משרד. כדי להבין את דרך פעולתם של מטפי כיבוי, צריך קודם כל להבין כיצד פורצת ומתלבה אש.
תוצאה של התלקחות כימית
אש היא תוצאה של תגובת התלקחות כימית, בדרך כלל בין חמצן שנמצא באטמוספרה לבין דלק כלשהו, שמתחמם עד לטמפרטורת ההתלקחות שלו. הדלק יכול להיות עץ, בנזין או אחד משורה של חומרי דלק אחרים. באופן תמציתי, בתהליך בעירה מעורבים שלושה גורמים: חום קיצוני, חמצן (או גז דומה) ודלק.
בשריפת יערות טיפוסית מתרחשת שרשרת האירועים הבאה: משהו – חיכוך, קרן אור ממוקדת או מקור בערה אחר, כמו סיגריה בוערת – מחמם עץ עד לטמפרטורה גבוהה מאוד. כשהעץ מגיע לכ-260 מעלות צלזיוס, החום מפרק את התאית שממנה הוא מורכב. התאית המפורקת משתחררת לאוויר בצורה של תערובת גזים, בדרך כלל מימן, פחמן וחמצן.
כשהגז לוהט מספיק, תרכובת המולקולות שלו מתפרקת והאטומים מתחברים מחדש עם החמצן ויוצרים מים, דו תחמוצת הפחמן ותוצרים אחרים. הגזים, שעולים באוויר, יוצרים להבה. האטומים הנשרפים של הפחמן פולטים אור כשהם מתחממים, וחום הלהבה שומר על הדלק בטמפרטורת התלקחות. השילוב הזה מאפשר בעירה כל עוד יש במקום דלק וחמצן.
מטפי כיבוי מתוכננים כך שהם מבטלים לפחות אחד מהגורמים האלה וגורמים לאש לדעוך. בפרסומים הבאים נעסוק בדרכים בהן מטפים עושים זאת.
